לוקמיה אצל ילדים

לוקמיה היא מחלה שפוגעת בתהליך הייצור של תאי הדם הלבנים במח העצם וכתוצאה מכך מתרחשת פגיעה בייצור של כל תאי הדם השונים.

התאים הלבנים שמהווים חלק מרכזי ממערכת החיסון נוצרים במח העצם (כמו יתר תאי הדם) מתאים שנקראים בלאסטים. כאשר מתרחשת עלייה לא מבוקרת ברמת הבלאסטים מתעכב הייצור של כל תאי הדם.

בניגוד למה שנהוג לחשוב לוקמיה היא לא מחלה אחת, אלא מספר מחלות שנבדלות זו מזו בהתאם לתאים הפגועים, לאופי המחלה ועוד. בדרך כלל לוקמיה כרונית לא תופיע בילדים אלא במבוגרים בלבד. לעומת זאת, לוקמיה אקוטית תתפרץ בילדים ולא במבוגרים.

ישנם שני סוגי לוקמיה שנפוצים בילדים. הראשון הוא לוקמיה לימפובלסטית חריפה שמהווה 75% מסך כל מקרי הלוקמיה בילדים והשני הוא לוקמיה מיאלואידית חריפה.

מה ההבדל בין שני הסוגים?

לוקמיה לימפובלסטית היא לוקמיה שבה נוצרים תאים לימפובלסטים באופן לא מבוקר. מהתאים הלימפובלסטים (לימפוציטים צעירים) נוצרים באופן תקין באדם הבריא תאים שנקראים לימפוציטים.

הלימפוציטים מתחלקים לשני סוגי תאים: תאי T ותאי B. במקרים מסוימים הלוקמיה יכולה להתפתח מתאים לא בשלים אך במידה והתאים הסרטניים החלו להתחלק באופן לא מבוקר רק אחרי שהתחלקו לתאי B או לתאי T, ניתן לסווג את הלוקמיה כלוקמיה של תאי B או לחילופין כלוקמיה של תאי T. תהליך ההיווצרות של התאים הלימפוציטים נקרא המסלול הלימפואידי.

לוקמיה מיאלואידית לעומת זאת היא לוקמיה שמקורה בהתפתחות לא תקינה של נויטרופילים שנוצרים בתהליך שנקרא המסלול המיאלואידי.

מה הם הגורמים ללוקמיה בילדים?

נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא הצליחו החוקרים בתחום לזהות את הגורם למחלה ,אך יש לציין שהמחקר בנושא זה אינטנסיבי ונרחב ביותר.

מה הם התסמינים של המחלה?

הפגיעה בייצור של תאי הדם השונים באה לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים. כך למשל הפגיעה בייצור התקין של כדוריות הדם האדומות יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים של אנמיה כמו למשל חיוורון, עייפות מוגברת, חולשה משמעותית ואובדן של המרץ.

הפגיעה בטסיות הדם יכולה לבוא לידי ביטוי בהיווצרות של שטפי דם מרובים או בבעיות בקרישת הדם ואילו הפגיעה בתאי הדם הלבנים יכולה לבוא לידי ביטוי בתחלואה מרובה, ברגישות לזיהומים, בקושי להחלים ממחלות שנחשבות לקלות ועוד.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בדיקות דם סטנדרטיות לא מספיקות כדי להגיע לאבחנה מדויקת של לוקמיה בילדים כיוון שהן עלולות להראות תמונה מטעה. לפיכך, יש לבצע בדיקה של מח העצם שבה ניתן יהיה לראות את ההתמיינות הלא תקינה של התאים ונוכחות מוגברת של תאים לא בשלים. בנוסף ניתן לבצע בדיקה של ניקור מותני על מנת לאתר תאי לוקמיה בנוזל השדרתי.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול שניתן לילדים שסובלים מלוקמיה הוא טיפול כימותרפי שמבוצע במספר שלבים. בשלב הראשון, שנמשך כארבעה שבועות, מביאים את המחלה להפוגה. לאחר שמסיימים את השלב הראשון לוקחים דגימה ממח העצם על מנת לאשר כי אכן מתקיימת הפוגה ואז ממשיכים לשלב הבא שנקרא שלב ההעצמה. בשלב זה נותנים לחולה תרופות כימיות נוספות על מנת להכחיד את התאים הסרטניים שנותרו בגופו.

לאחר מכן, מזריקים תרופה בשם מתוטרקסאט לנוזל השדרה כדי למנוע התפתחות של המחלה בחוט השדרה או במוח. עד שנתיים לאחר סיום שלבי הטיפול האלו נהוג להמשיך לתת לחולים תרופות דרך הפה ולעתים אף להמשיך להזריק להם חומרים כימותרפיים אחת לחודש על מנת לוודא שלא יישארו תאים סרטניים בגופם. במקרים חמורים במיוחד יש לבצע השתלת מח עצם.