מחלות דם
  • עמוד הבית
  • מערכת הדם
    • כדוריות דם אדומות
    • כדוריות דם לבנות
    • סוג דם
    • דם טבורי
    • טסיות דם
    • סוג דם, תוחלת החיים והסיכון למחלות
  • מחלות דם
    • מחסור ב-G6PD
    • לחץ דם גבוה
    • לחץ דם נמוך
    • יתר לחץ דם ריאתי
    • איידס
    • מחלות דם תורשתיות
  • אנמיה
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה מחוסר ברזל
    • אנמיה על רקע חוסר בחומצה פולית
    • טיפול תזונתי באנמיה
  • קרישיות יתר בדם
    • המופיליה
    • קריש דם במחזור
    • מניעת קרישי דם לאחר ניתוח החלפת מפרק
    • גלולות למניעת הריון וקרישיות יתר
    • קרישיות יתר בהיריון
    • קרישי דם בגוף
  • לוקמיה
    • לוקמיה כרונית
    • תסמינים של לוקמיה
    • גורמי סיכון של לוקמיה
    • השתלת מח עצם
    • לוקמיה בילדים
    • מיאלומה
    • תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS)
  • מחלות כלי דם
    • טרשת העורקים
    • מחלת בירגר
    • התקף לב
    • אנגינה פקטוריס
    • שבץ מוחי
    • טחורים
    • דליות
    • מחלת כלי הדם הפריפריים
    • אריתמיה
    • הלם זיהומי
    • אסטמה ולחץ דם – חפיפה בין התרופות
    • אנדוקרדיטיס
    • רשרוש בלב
  • בדיקות דם
    • ספירת דם
    • משטח דם
    • כימיה בדם
    • פרופיל שומנים
    • בדיקת דם תאבחן סרטן וסכרת
    • תפקודי כבד
    • תפקודי קרישת דם
  • מידע נוסף
    • טיפול אלטרנטיבי
    • דיאטת אורז להורדת לחץ דם
    • ישיבה ממושכת מגדילה את הסיכון לחלות במחלות דם וסוכרת
    • מדדי לחץ דם בגיל המבוגר
    • יוגה לאיזון לחץ הדם
    • יתר לחץ דם תוך גולגולתי
    • יתר לחץ דם שערי
    • דלקת מפרקים ראקטיבית
    • ליקוריץ למניעת לחץ דם
    • טלרפואה לחולים במחלות בכלי הדם
    • כמה זמן לוקח לתרופות לחץ דם לפעול?
    • הגדרת לחץ דם גבוה שונתה
    • גניחת דם (ליחה עם דם)
    • דיאטה להורדת לחץ דם
    • 10 דברים שהרופא לא מספר לכם לאחר הבדיקת דם
    • חוות דעת רפואית
    • רשלנות רפואית
  • עמוד הבית
  • מערכת הדם
    • כדוריות דם אדומות
    • כדוריות דם לבנות
    • סוג דם
    • דם טבורי
    • טסיות דם
    • סוג דם, תוחלת החיים והסיכון למחלות
  • מחלות דם
    • מחסור ב-G6PD
    • לחץ דם גבוה
    • לחץ דם נמוך
    • יתר לחץ דם ריאתי
    • איידס
    • מחלות דם תורשתיות
  • אנמיה
    • אנמיה המוליטית
    • אנמיה מחוסר ברזל
    • אנמיה על רקע חוסר בחומצה פולית
    • טיפול תזונתי באנמיה
  • קרישיות יתר בדם
    • המופיליה
    • קריש דם במחזור
    • מניעת קרישי דם לאחר ניתוח החלפת מפרק
    • גלולות למניעת הריון וקרישיות יתר
    • קרישיות יתר בהיריון
    • קרישי דם בגוף
  • לוקמיה
    • לוקמיה כרונית
    • תסמינים של לוקמיה
    • גורמי סיכון של לוקמיה
    • השתלת מח עצם
    • לוקמיה בילדים
    • מיאלומה
    • תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS)
  • מחלות כלי דם
    • טרשת העורקים
    • מחלת בירגר
    • התקף לב
    • אנגינה פקטוריס
    • שבץ מוחי
    • טחורים
    • דליות
    • מחלת כלי הדם הפריפריים
    • אריתמיה
    • הלם זיהומי
    • אסטמה ולחץ דם – חפיפה בין התרופות
    • אנדוקרדיטיס
    • רשרוש בלב
  • בדיקות דם
    • ספירת דם
    • משטח דם
    • כימיה בדם
    • פרופיל שומנים
    • בדיקת דם תאבחן סרטן וסכרת
    • תפקודי כבד
    • תפקודי קרישת דם
  • מידע נוסף
    • טיפול אלטרנטיבי
    • דיאטת אורז להורדת לחץ דם
    • ישיבה ממושכת מגדילה את הסיכון לחלות במחלות דם וסוכרת
    • מדדי לחץ דם בגיל המבוגר
    • יוגה לאיזון לחץ הדם
    • יתר לחץ דם תוך גולגולתי
    • יתר לחץ דם שערי
    • דלקת מפרקים ראקטיבית
    • ליקוריץ למניעת לחץ דם
    • טלרפואה לחולים במחלות בכלי הדם
    • כמה זמן לוקח לתרופות לחץ דם לפעול?
    • הגדרת לחץ דם גבוה שונתה
    • גניחת דם (ליחה עם דם)
    • דיאטה להורדת לחץ דם
    • 10 דברים שהרופא לא מספר לכם לאחר הבדיקת דם
    • חוות דעת רפואית
    • רשלנות רפואית

לוקמיה אצל ילדים

לוקמיה אצל ילדיםלוקמיה היא מחלה שפוגעת בתהליך הייצור של תאי הדם הלבנים במח העצם וכתוצאה מכך מתרחשת פגיעה בייצור של כל תאי הדם השונים.

התאים הלבנים שמהווים חלק מרכזי ממערכת החיסון נוצרים במח העצם (כמו יתר תאי הדם) מתאים שנקראים בלאסטים. כאשר מתרחשת עלייה לא מבוקרת ברמת הבלאסטים מתעכב הייצור של כל תאי הדם.

בניגוד למה שנהוג לחשוב לוקמיה היא לא מחלה אחת, אלא מספר מחלות שנבדלות זו מזו בהתאם לתאים הפגועים, לאופי המחלה ועוד. בדרך כלל לוקמיה כרונית לא תופיע בילדים אלא במבוגרים בלבד. לעומת זאת, לוקמיה אקוטית תתפרץ בילדים ולא במבוגרים.

ישנם שני סוגי לוקמיה שנפוצים בילדים. הראשון הוא לוקמיה לימפובלסטית חריפה שמהווה 75% מסך כל מקרי הלוקמיה בילדים והשני הוא לוקמיה מיאלואידית חריפה.

מה ההבדל בין שני הסוגים?

לוקמיה לימפובלסטית היא לוקמיה שבה נוצרים תאים לימפובלסטים באופן לא מבוקר. מהתאים הלימפובלסטים (לימפוציטים צעירים) נוצרים באופן תקין באדם הבריא תאים שנקראים לימפוציטים.

הלימפוציטים מתחלקים לשני סוגי תאים: תאי T ותאי B. במקרים מסוימים הלוקמיה יכולה להתפתח מתאים לא בשלים אך במידה והתאים הסרטניים החלו להתחלק באופן לא מבוקר רק אחרי שהתחלקו לתאי B או לתאי T, ניתן לסווג את הלוקמיה כלוקמיה של תאי B או לחילופין כלוקמיה של תאי T. תהליך ההיווצרות של התאים הלימפוציטים נקרא המסלול הלימפואידי.

לוקמיה מיאלואידית לעומת זאת היא לוקמיה שמקורה בהתפתחות לא תקינה של נויטרופילים שנוצרים בתהליך שנקרא המסלול המיאלואידי.

מה הם הגורמים ללוקמיה בילדים?

נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא הצליחו החוקרים בתחום לזהות את הגורם למחלה ,אך יש לציין שהמחקר בנושא זה אינטנסיבי ונרחב ביותר.

מה הם התסמינים של המחלה?

הפגיעה בייצור של תאי הדם השונים באה לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים. כך למשל הפגיעה בייצור התקין של כדוריות הדם האדומות יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים של אנמיה כמו למשל חיוורון, עייפות מוגברת, חולשה משמעותית ואובדן של המרץ.

הפגיעה בטסיות הדם יכולה לבוא לידי ביטוי בהיווצרות של שטפי דם מרובים או בבעיות בקרישת הדם ואילו הפגיעה בתאי הדם הלבנים יכולה לבוא לידי ביטוי בתחלואה מרובה, ברגישות לזיהומים, בקושי להחלים ממחלות שנחשבות לקלות ועוד.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בדיקות דם סטנדרטיות לא מספיקות כדי להגיע לאבחנה מדויקת של לוקמיה בילדים כיוון שהן עלולות להראות תמונה מטעה. לפיכך, יש לבצע בדיקה של מח העצם שבה ניתן יהיה לראות את ההתמיינות הלא תקינה של התאים ונוכחות מוגברת של תאים לא בשלים. בנוסף ניתן לבצע בדיקה של ניקור מותני על מנת לאתר תאי לוקמיה בנוזל השדרתי.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול שניתן לילדים שסובלים מלוקמיה הוא טיפול כימותרפי שמבוצע במספר שלבים. בשלב הראשון, שנמשך כארבעה שבועות, מביאים את המחלה להפוגה. לאחר שמסיימים את השלב הראשון לוקחים דגימה ממח העצם על מנת לאשר כי אכן מתקיימת הפוגה ואז ממשיכים לשלב הבא שנקרא שלב ההעצמה. בשלב זה נותנים לחולה תרופות כימיות נוספות על מנת להכחיד את התאים הסרטניים שנותרו בגופו.

לאחר מכן, מזריקים תרופה בשם מתוטרקסאט לנוזל השדרה כדי למנוע התפתחות של המחלה בחוט השדרה או במוח. עד שנתיים לאחר סיום שלבי הטיפול האלו נהוג להמשיך לתת לחולים תרופות דרך הפה ולעתים אף להמשיך להזריק להם חומרים כימותרפיים אחת לחודש על מנת לוודא שלא יישארו תאים סרטניים בגופם. במקרים חמורים במיוחד יש לבצע השתלת מח עצם.



המאמרים הנקראים ביותר
  • קרישיות יתר בדם במחזור
  • עירוי ברזל תוך ורידי
  • בדיקת משטח דם
  • גניחת דם (ליחה עם דם)
  • כדוריות דם לבנות
תנאי שימוש | 3DOFERGANIT
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ / שרות רפואי
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס